שלום אורח, התחבר | הרשם | התחבר דרך פייסבוק 12
12

החברים בפייסבוק

תגיות נפוצות

אנחנו במספרים

קטגוריות: 28
נושאים: 181
משתמשים: 2227
מאמרים: 7186
Like: 59
מאמרים -> חוק ומשפט -> דיני מיסים
הוסף עכשיו מאמר למדור :
דיני מיסים
 

כל מה שצריך לדעת על מס רכוש


תמיר פרל
 
 

אפשר, לכאורה, להתחיל מהשורה התחתונה - נכון להיום, מס רכוש בישראל עומד על 0, כך שעל פניו נראה, כי אין בישראל חובה לשלם מס רכוש. אבל, זאת רק לכאורה, כי קיים הבדל עצום (ולא רק סמנטי) בין מס שהוא כיום עומד על אפס (ומחר או בעתיד, מסיבת שונות, 0 זה יכול להשתנות ל-X אחוזים) ובין מס שאיננו קיים ולכן יהיה צורך לחוקקו ולהעבירו בכנסת. כך שמס הרכוש בישראל קיים, אולם משנת 2000 הוא בשיעור אפס. ואם המס קיים (גם אם שיעורו אפס), עלינו לדעת עליו כמה שיותר, נכון?

מהו מס רכוש? על איזה קרקעות הוא חל?

בשטחה של ישראל קיימים מספר סוגי קרקעות, אשר חלוקתן (לצורך זה) הינה על פי הייעוד שלהן בתוכניות מתאר אזוריות. תוכניות אלה מטרתן לקבוע את עתידם וייעודם של כל קרקע ומגרש הקיימים בארץ, תוך יצירת צפי המשקיף קדימה לעשרות שנים. החלוקה מחלקת את הקרקעות הקיימות לשני סוגים עיקריים: קרקעות חקלאיות (שהבניה עליהן אסורה והן משוריינות לצרכי חקלאות) וקרקעות שאינן חקלאיות, ובהתאם לכך, הבניה עליהן מותרת. מס הרכוש נוגע לקרקעות הפנויות (כלומר, הקרקעות שאינן בנויות) אשר אינן מוגדרות כקרקעות חקלאיות. מטרתו הראשונית של מס רכוש הייתה לדחוק (על ידי הטלת המס) בבעלי הקרקעות הפנויות לבניה, על מנת שיישארו כמה שפחות קרקעות שהן במצב פנוי שאינן בנויות. כיום, בימינו, יתכן שיקשה עליכם להבין החלטה מסוג זה (אשר, כאמור, איננה בתוקף כבר משנת 2000), אולם, לשם כך, יהיה עלינו לחזור כמה עשרות שנים אחורה, אל הרקע שהביאה לחקיקתו.

ההיסטוריה מאחורי מס רכוש

הדרישה לתשלום מס רכוש מעוגנת בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961. מדינה קטנה וצעירה בראשית דרכה, התמודדה עם מעל ליותר מעשור שנים, בהם הגיעו אליה יהודים מכל רחבי העולם, שרצו להקים בה את ביתם. מול הקפיצה הגדולה בעלייה ניצבו קברניטי המדינה, שהם מגלים כי רבות מהקרקעות מצויות בידיהם של אנשים פרטיים, שמחזיקים בהן כנכס נדל"ני לכשעצמו, ואינם מתכוונים למכור אותן או לנצלן לצורך בניה עליהן. הצורך לשכן את כל אותם עשרות אלפי עולים מחד, והקרקעות הפנויות לגמרי, או קרקעות עליהן הוצב, באופן סמלי, מבנה ארעי או מבנה קבע קטן, מאידך, הביאו לכך, כי תחולתו המקורית של מס רכוש נגעה למספר מקרים ספציפיים מאד. לדוגמה - קרקעות פנויות אשר הוצבו עליהן מבנים ארעיים ולא מבני קבע וקרקעות שעליהן ניצבו מבני קבע, אבל שטחם של מבנים אלה היה קטן מ-30% מהשטח המאושר לבניה בקרקע. על מנת להגדיל את תחולתו, חל החוק גם על קרקעות פנויות שאינן חקלאיות, בטרם התקבלו אישורי הבניה עליהן.

כיצד נקבע שיעור המס שצריך היה להיות משולם?

אחת לתקופה של 5 שנים, בוצעה שומת הקרקע על ידי מנהל מס הרכוש. אולם, מעבר לקביעת מסגרת תדירות זו, רשאי היה מנהל מס הרכוש להעריך את הקרקע מחדש אחת לשנה. הערכה זו בוצעה מיוזמתו של בעל הקרקע או ביוזמתו של מנהל מס הרכוש, והתייחסה למקרים בהם ערכן של הקרקעות השתנה לפחות ב-20 אחוז מהפעם האחרונה בה בוצעו השומות על הקרקעות. מאחר ומדובר בקרקעות, במבנים ובהגדרות, המצב הינו נזיל ויכול להשתנות מסיבות רבות ובפרמטרים שונים, למשל, הריסתו של מבנה, בניה של מבנה חדש, שינוי ייעוד הקרקע בתוכנית בניין ערים (תב"ע) וכן הלאה. במקרים כאלה, תחולתו של שינוי במס היא מהיום בו בוצע השינוי ולא מתחילתה של אותה שנה קלנדרית. כך, למשל, במקרים בהם הושלמה בנייתם של מבני קבע ששטחם גדול מ-30 אחוזים מהשטח אשר מותר לבניה על הקרקע זו והתקבלו אישורים המעידים על התאמתם של המבנים לייעודם, יהיו פטורים החוכרים או בעלי הקרקעות מחובת תשלום מס הרכוש על הקרקע (משום שמס רכוש חל, כזכור, על קרקעות פנויות).

את מי ראתה המדינה כחייבים בתשלום מס הרכוש?

כחייבים בתשלום המס, ראתה המדינה אנשים פרטיים וגופים שעונים להגדרות הבאות: בעלי הקרקע אשר הקרקע רשומה על שמם, חוכרים וחוכרי-משנה לתקופות הארוכות מ-25 שנים (וזאת, בין אם הקרקע רשומה על שמם ובין אם לאו) ואנשים או גופים שקיבלו אישור מהגוף שהיה מכונה אז "מנהל מקרקעי ישראל" (כיום מכונה "רשות מקרקעי ישראל") או ממדינת ישראל לשימוש בקרקע, בלי קשר לאורכה של תקופת האישור שניתן להם. כך שניתן להבין, כי מדינת ישראל הצעירה הפעילה את מלוא מכבש הלחצים שעמדו לרשותה כדי לייצר כמה שיותר בתים ודירות כדי לשכן את העולים שהגיעו אליה.

התפתחותו של מס רכוש עם השנים

עם השנים, צמחה מדינת ישראל והתפתחה, ההגדרות השתנו מעט, וכך גם התב"עות ונכונותם של בעלי קרקעות להפכן מאדמות פנויות לאדמות בנויות. חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961 על תיקוניו השונים המשיך ללוות את המדינה, ולהוות בסיס גם לתקנות נוספות שצמחו על בסיסו, ביניהן, תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג-1973 וגם תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), תשע"ד-2014. כיום, כאמור, מס רכוש קיים, אולם משנת 2000 הוא איננו רלוונטי ואיננו מוחל, וככל הנראה, אם התמונה הפוליטית לא תשתנה, הדבר ימשיך כך.


 
 

דירוג : starstarstarstarstar | 1 צפיות ייחודיות | דווח למערכת על מאמר לא תקין

תגובות בפייסבוק


תגובות באתר :

לא נמצא


אנא מלא את כל השדות

כותרת:


תגובה:


אימות:
Captcha כתוב את הטקסט

שת"פ

© כל הזכויות שמורות like2.co.il · שיתופי פעולה