שלום אורח, התחבר | הרשם | התחבר דרך פייסבוק 12
12

החברים בפייסבוק

תגיות נפוצות

אנחנו במספרים

קטגוריות: 28
נושאים: 181
משתמשים: 2210
מאמרים: 7173
Like: 59
מאמרים -> חוק ומשפט -> דיני רשלנות רפואית
הוסף עכשיו מאמר למדור :
דיני רשלנות רפואית
 

עקרון הקטנת הנזק לאחר רשלנות רפואית


אלעד שניר
 
 
רשלנות רפואית היא מתן שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה, עד להיווצרות מצב של קרות נזק למטופל שלא היה נגרם אלמלא הסטייה. רשלנות רפואית היא סוג מיוחד של רשלנות אולם יש בינה לבין סוגים אחרים של רשלנות מאפיינים דומים רבים. ראשית, תביעות אזרחיות בגין עוולת רשלנות מכל סוג משויכות אל דיני נזיקין. שנית, כאשר ניתן להוכיח כי התנהגות הנתבע מהווה רשלנות נוצרת זכות לקבלת פיצויים מהנתבע בגין הנזק שנגרם לתובע עקב הרשלנות. כל סוגי הרשלנות במובן הזה הם חלק ממושג משפטי המתאר רמה של אשמה.
 
במסגרת דיני נזיקין מאפשרת עוולת רשלנות קבלת פיצויים גם כאשר למזיק לא הייתה כוונה לפגוע. למשל כאשר מתרחשת רשלנות רפואית באבחון סרטן, לרופא הייתה כוונה טובה למרות האבחון המאוחר. מעבר לכך, בתביעות רשלנות רפואית חל עקרון הקטנת הנזק הקובע במידה רבה את גובה הפיצויים אותם יטיל בית המשפט על הנתבע במידה ויימצא אשם. עקרון הקטנת הנזק מהווה עקרון כללי בכל דיני החיובים. על פי העקרון, הניזוק נושא בנטל לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי להפחית את הנזק שנגרם לו כתוצאה ממעשיו של מזיק הפגע בזכויותיו. יחד עם זאת, בפקודת הנזיקין וגם בסעיפים 35 ו-36 המתייחסים אל רשלנות אין הוראה מפורשת בדבר החובה להקטין את הנזק. הפסיקה למעשה מקבלת כהנחה מובנת מאליה את תקפו של העיקרון בדיני הנזיקין הישראליים.
 
מדוע הוחלט על עקרון הקטנת הנזק?
 
עקרון הקטנת הנזק מוכר לכל עורך דין עוסק בדיני נזיקין. הוא זוכה לעיגון סטטוטורי בחוק החוזים, אשר לפיו החייב החוזי אינו חייב בפיצוייםעל נזק שהיה הנפגע יכול להקטין או למנוע באמצעים סבירים. ההצעה לכלול את עקרון הקטנת הנזק גם בפקודת הנזיקין לא התקבלה, אולם היא כאמור נוכחת ומשמעותית אפילו בתביעות מורכבות בגין רשלנות רפואית. ההלכה היא פרי הפסיקה בחוק החוזים בלבד ועל פיה על הניזוק מוטל הנטל להפחית את הנזק שעוולת המזיק גרמה לו.
 
השאלה העיקרית בהקשר של עקרון הקטנת הנזק לאחר רשלנות רפואית היא כיצד ניתן להביא אותו לידי ביטוי. יש מספר תשובות קבילות לשאלה הזו, הנקבעות על פי הנסיבות בשטח והמלצות עורכי הדין. בית המשפט מצפה כי הניזוק מעוולת רשלנות של רופא, צוות מטפל או מוסד רפואי לא יחמיר את מצבו. הניזוק לא יכול לפנות אל בית המשפט בדרישה לפיצויים כל עוד הוא לא מבצע את המוטל עליו על מנת למנוע את החמרת הנזק. למשל אישה שלא טרחה לספר לצוות הרפואי על מצבה בזמן ההיריון לא יכולה לתבוע בגין רשלנות רפואית בהריון. ההצדקה לעקרון של הקטנת הנזק, הכלכלית והמוסרית כאחד, תקפה לגבי כל דיני החיובים. ההחלטות בתחום מסוים מדיני החיובים יכולות וצריכות לשמש מקור השראה לגבי תחומים אחרים.
 
ביקורת שיפוטית על הרופאים
 
הדין מטיל על הניזוק את הקטנת הנזק מהרגע בו הוא נגרם. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מסוגיה הכורכת גם את הדין של האשם התורם. לפי פסקי דין מסוימים, יש להסתפק בדין האשם העצמי התורם ואין צורך להיזקק בדיני הנזיקין לעקרון הקטנת הנזק. המצב שונה רק במקרה בו יחול עקרון הקטנת הנזק, כאשר בית המשפט יידרש לבחון את היקף הנזק לו נקט הניזוק בכל האמצעים העומדים לרשותו לשם הקטנתו. נזק זה מכונה בעגה המשפטית "נזק בלתי נמנע" ומשמעותו מבחינת פיצויים ברורה: על בית המשפט לפצות את הניזוק ולהטיל על המזיק את האחריות על כך. 
 
רצוי להזכיר כי ישנה ביקורת שיפוטית על רופאים והיא קיימת גם במקביל לעקרון של הקטנת הנזק. העקרון אמנם קיים בתביעות רשלנות רפואית, אך הוא אינו משחרר את הרופאים מאחריותם. 

 
 

דירוג : starstarstarstarstar | 1 צפיות ייחודיות | דווח למערכת על מאמר לא תקין

תגובות בפייסבוק


תגובות באתר :

לא נמצא


אנא מלא את כל השדות

כותרת:


תגובה:


אימות:
Captcha כתוב את הטקסט

שת"פ

© כל הזכויות שמורות like2.co.il · שיתופי פעולה