שלום אורח, התחבר | הרשם | התחבר דרך פייסבוק 12
12

החברים בפייסבוק

תגיות נפוצות

אנחנו במספרים

קטגוריות: 28
נושאים: 181
משתמשים: 2227
מאמרים: 7186
Like: 59
מאמרים -> חוק ומשפט -> משפט כללי
הוסף עכשיו מאמר למדור :
משפט כללי
 

לשון הרע לאור החקיקה הישראלית


שירה אלה
 
 

לשון הרע לאור החקיקה הישראלית

 מאת: שירה אלה

זכות האדם לכבוד ולשם טוב, קיבלה במשפט הישראלי מעמד של זכות יסוד. אחד החוקים השומרים על זכות זו, הלכה למעשה, הוא חוק איסור לשון הרע.

עורך דין לשון הרע מסביר כי הוצאת לשון הרע, על פי הדין בישראל, היא עוולה נזיקית ואף עבירה פלילית. חוק לשון הרע, מגדיר בצורה רחבה את המונח, על מנת לאפשר למגוון של מקרים, להיכנס תחת החוק.

בישראל, מוגשות תביעות רבות בגין לשון הרע  באמצעות עורך דין לשון הרע ובתי המשפט, פוסקים פיצויים לתובעים, בהתאם לנסיבות הפרסום ולחומרת הנזק.

מהם השיקולים של בית המשפט, בקבלה או בדחייה של תביעת לשון הרע ומהם הסעיפים המרכזיים של חוק לשון הרע?

תביעת לשון הרע - מהם שיקולי בית המשפט?

איסור פרסום לשון הרע, נועד להגן על זכותו של אדם לכבוד ולשם טוב. הבעיה היא שכדי להגן על זכות זו, יש להגביל זכות אחרת -  חופש הביטוי.

על כן, אחת השאלות המרכזיות להן נדרש בית המשפט בתביעות לשון הרע, היא האם יש הצדקה להגביל את חופש הביטוי, למען הזכות לכבוד. לא פעם, בוחר בית המשפט בחופש הביטוי, בשל חשיבותו הרבה.

כיצד מגיע בית המשפט להכרעה זו? על ידי בדיקת נסיבות המקרה:

1. מבחן האדם הסביר – בית המשפט מפעיל את מבחן האדם הסביר ושואל, האם כל אדם סביר בנסיבות אלו, היה נפגע מן הפרסום. עורך דין לשון הרע, המייצג את התובע, יידרש לשכנע את בית המשפט, כי כל אדם, היה נפגע באותן הנסיבות.

2. האם התובע נפגע בפועל – חוק לשון הרע אינו מחייב הוכחת נזק, על מנת לקבל פיצוי, אך למותר לציין כי ככל שנגרם לתובע נזק חמור יותר, כך ייטה בית המשפט לראות בפרסום, כלשון הרע.

3. התנהגות הצדדים – קביעת אחריות לנתבע, או דחיית התביעה, תלויה גם בהתנהגות הצדדים. עורך דין לשון הרע יסביר כי אם עומדות לנתבע אחת מן ההגנות שבחוק, לא תוטל אחריות. אם לא חלה הגנה, אך הנתבע התנצל ועשה מאמצים להקטין את הנזק, ייתכן כי יופחת הפיצוי. 

מהי לשון הרע – הגדרה ודרישת הפרסום

על פי הגדרת חוק לשון הרע, התבטאויות רבות יכולות להיות בגדר לשון הרע. כאמור, בית המשפט, נדרש לאזן בכל מקרה ומקרה, בין הזכות לכבוד לבין חופש הביטוי.

הגדרת המונח לשון הרע, מופיעה בסעיף 1 לחוק, כאשר סעיף 2 קובע את דרישת הפרסום. מאז עידן האינטרנט, חלק ניכר מהתביעות, הן בגין לשון הרע באינטרנט.

לשון הרע היא גם עוולה נזיקית (סעיף 7 ) וגם עבירה פלילית (סעיף 6).  לשון הרע תהיה עבירה פלילית, אם הייתה למפרסם כוונה לפגוע.


מתי לא תוטל אחריות?

חוק לשון הרע מונה רשימה של פרסומים מותרים (סעיף 13) אשר לא ישמשו עילה למשפט אזרחי או פלילי. כמו כן, כולל הוא גם שתי הגנות: הגנת אמת הפרסום והגנת תום הלב.

הגנת אמת הפרסום או אמת דיברתי (סעיף 14) חלה בתנאי שהפרסום הוא אמת או שהמפרסם האמין בשעת הפרסום, כי מדובר בדברים שהם אמת.

כמו כן, להגנה זו תנאי נוסף: עניין לציבור. הייתה הצדקה לפרסם, למען האינטרס הציבורי.

הגנת תום הלב (סעיף 15) חלה בנסיבות מסוימות, כמפורט בסעיף, כאשר המפרסם פעל בתום לב.

כאשר עורך דין לשון הרע, מייצג נתבע, ינסה לבחון האם ניתן לטעון לאחת מן ההגנות הללו.

הוצאת לשון הרע היא עוולה נזיקית וכן עבירה פלילית, על פי הדין בישראל. החוק המעגן זאת הוא חוק איסור לשון הרע. בתי המשפט הדנים בתביעות לשון הרע, שוקלים בכל מקרה, האם ישנה הצדקה להגביל את חופש הביטוי, למען הזכות לכבוד, עליה מבקש חוק לשון הרע, להגן.


 
 

דירוג : starstarstarstarstar | 1 צפיות ייחודיות | דווח למערכת על מאמר לא תקין

תגובות בפייסבוק


תגובות באתר :

לא נמצא


אנא מלא את כל השדות

כותרת:


תגובה:


אימות:
Captcha כתוב את הטקסט

שת"פ

© כל הזכויות שמורות like2.co.il · שיתופי פעולה