כיום ניתן לבחור בין שרת יעודי ובין שרת VPS. הראשון הוא שרת אינטרנט, שהייעוד האופטימאלי שלו הוא לשימוש של משתמש אחד ויחיד. הוא נמצא בחוות השרתים ושם הוא פועל בהתאם לנתונים הטכניים שמציבה חברת האחסון. שרת VPS הוא שרת וירטואלי, והוא נמצא על מכונה מיוחדת המקצה אותו למשתמש מסוים, ביחד עם עוד שרתים דומים הפועלים בצורה וירטואלית. בשונה ממחשוב ענן, בעצם הוירטואליות של השימוש ניתן להשתמש במספר גדול של שרתים כאלו על מכונה אחת. ההנחה הבסיסית לאור העובדה הזו, שכל לקוח או משתמש צריכים לדעת, היא שזהו מעין שרת שיתופי, שההשפעות השונות יכולות להיות על ביצועי המערכת השונים. אחד המוטיבים בהם השיתופיות הזו מתבטאת היא שבין כל השרתים הוירטואליים שנמצאים על אותו השרת עצמו, אותה מכונה, יש קו תקשורת משותף. וטיב נוסף הוא שיש הגבלה של משאבי המערכת, והכל תלוי בסוג החבילה שאותה רכש הלקוח. הבדל שקיים בין השרת הרגיל ובין השרת הווירטואלי הוא שאת השרת הווירטואלי ניתן לשכור ולשלם עליו מדי חודש.

ההבדל המהותי בין שרתים ייעודיים ובין שרתים וירטואליים הוא אופל השימוש בכל אחד מהם והאוכלוסייה הנכונה. במידה ויש צורך ברוחב פס גדול ובמקום אחסון גדול, ההעדפה היא בעיקרון לטובת השרת הייעודי, שיכול לספק את התנאים האופטימאליים, הן מבחינת תקשורת והן מבחינת נתונם טכניים נוספים לאתרים שצריכים לעבוד עם מידע רב מאוד. השרת הווירטואלי נותן את המענה הטוב למי שאינו דורש רוחב פס משמעותי, ואם מדובר על שרת שהדרישות ממנו הן של מיילים, או בדיקות מערכתיות כאלה ואחרות, אין ספק שההמלצה היא לטובת השרת הווירטואלי. הוזלת העלויות בשימוש השרת הווירטואלי מאוד משמעותית למי שאין לו צורך בשרת רציני וכבד והתמורה המתקבלת גדולה יותר משירות אחסון אתרים שיתופי רגיל, ואם הצורך הוא יחסית מינימאלי ואינו בעל דרישות כבדות מבחנת הפעלה, אז הדרך הוירטואלית מתאימה יותר.