מאמרים בחינם - Like2Read | רכישת קרקע חקלאית – ביאור מונחים
שלום אורח, התחבר | הרשם | התחבר דרך פייסבוק 12
12

החברים בפייסבוק

תגיות נפוצות

אנחנו במספרים

קטגוריות: 28
נושאים: 181
משתמשים: 2196
מאמרים: 7150
Like: 59
מאמרים -> כלכלה ופיננסים -> השקעות
הוסף עכשיו מאמר למדור :
השקעות
 

רכישת קרקע חקלאית – ביאור מונחים


צבי אדלר

אתר אגרילנד, האתר המוביל למשקיעים בקרקעות חקלאיות

 
 

ואילו המושגים ועיקרן תחילה:

מהי קרקע חקלאית?

קרקע חקלאית הוא המונח המקובל לתיאור חלקת אדמה אשר גופי התכנון קבעו לגבי כי מותר לעשות בה שימוש לצרכי פעילות חקלאית ולצורך זה בלבד. כלומר על פי הגופים המופקדים על שרטוט מדיניות התכנון באיזור הרלוונטי, לצורך הדוגמא, ניתן לנטוע על אותה קרקע מטע תפוחים, אך אסור לבנות עליה בית מגורים. חשוב לדעת על פי חוקיה של מדינת ישראל קביעתם של גופי התכנון היא הוראה מחייבת ועל כן כל מי שעושה בקרקע (גם אם היא נמצאת בבעלותו המלאה והפרטית) שימוש אחר מזה המוגדר לקרקע, על ידי אותם גופים, עובר עבירה ועשוי להיענש בקנס, בהריסת מבנים וכן הלאה.

לשאלה אילו שימושים נחשבים באופן רשמי ל"פעילות חקלאית", אין תשובה ברורה בחוק ובתקנות הרלוונטיות וסוגיות בנושא זה מובאות לעתים לדיון בבית המשפט. כמובן שלגבי רשימה לא קטנה של שימושים אין מחלוקת, לדוגמא: גידול ירקות, גידול פרחים, מטעי פירות, פרדסים, גידולי שדה וכו', אולם שימושים הכוללים גם בניית מבנים ועבודות תשתית כגון: חוות סוסים, משתלה, בית אריזה וכדומה, עלולים להוביל למו"מ מול גופי האכיפה (הרשות המקומית והרשות למקרקעי ישראל, כאשר מדובר באדמות מדינה). בשנים האחרונות נרשמו מספר פס"ד ובהם נקבעה פרשנות רחבה יחסית המכילה טווח רחב יותר של פעילויות כלכליות תחת ההגדרה – שימוש חקלאי.

מי הם גופי התכנון?

מערכת התכנון במדינת ישראל מורכבת מהיררכיה בת שלוש רמות: ארצית, מחוזית ומקומית.

ברמה המקומית נמצאות הוועדות המקומית לתכנון ולבנייה. ועדה מקומית לתכנון ולבנייה פועלת לצידה של כמעט כל רשות מקומית בישראל ובהתאם תחום שיפוטה חופף לזה של הרשות המקומית. על מנת לחסוך בעלויות, ישובים קטנים יחסית וסמוכים מאוגדים לעתים תחת כנפיה של ועדה מקומית אחת, המכונה במקרים אלו – ועדה מרחבית לתכנון ולבנייה. הוועדות המקומיות מאוישות בעיקר על ידי בעלי תפקידים ברשות המקומית וחבריה ממונים (על פי מפתח תפקידים ידוע) על ידי ראש הרשות המקומית. במרבית הישובים ראש הרשות המקומית ממנה את עצמו ליו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה על מנת להבטיח את שליטתו בגוף זה. הוועדות המקומית מוסמכות להעניק היתרי בנייה לתוכניות בנייה בסדר גודל קטן עד בינוני. החלטות הוועדות חייבות להיעשות בהתאם למדיניות התכנון המחוזית כפי שהיא מוכתבת בתוכניות המתאר המחוזיות. הוועדות המקומיות אינן מוסמכות לאשר שינוי ייעוד תכנוני לקרקע, לדוגמא לאשר שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות לבניית מבני מגורים, אך הן מוסמכות לדון בתוכניות לשינוי ייעוד, לאשרן ולהעבירם לדיון בוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה.

ברמה המחוזית נמצאות הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה, 6 במספר, כ-6 המחוזות המנהליים במדינת ישראל: ת"א, ירושלים, דרום, צפון, חיפה, שפלה. הוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה מוסמכות לאשר תוכניות בנייה בסדר גודל בינוני עד גדול, לאשר שינוי ייעוד תכנוני לקרקע, לאשר תוכניות מתאר מקומיות ולדון בעררים על החלטות הוועדות המקומיות. הוועדות המחוזיות מאוישות על ידי נציגי הרשויות המקומיות הגדולות במחוז הרלוונטי, על ידי נציגי גופי ציבור, נציגי משרדי ממשלה, ועל ידי בעלי מקצוע בתחום התכנון (אדריכלים, מהנדסים וכו').

ברמה הארצית נמצאת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, המכהנת כגוף העליון במערכת התכנון הישראלית. המועצה הארצית אחראית על גיבושן של תוכניות מתאר ארציות (תמ"א), על אישור תוכניות מתאר מחוזיות, על אישור תוכניות בנייה ופיתוח גדולות ועל דיון בעררים על החלטות הוועדות המחוזיות.


 
 

דירוג : starstarstarstarstar | 1 צפיות ייחודיות | דווח למערכת על מאמר לא תקין

תגובות בפייסבוק


תגובות באתר :

לא נמצא


אנא מלא את כל השדות

כותרת:


תגובה:


אימות:
Captcha כתוב את הטקסט

שת"פ

© כל הזכויות שמורות like2.co.il · שיתופי פעולה