שלום אורח, התחבר | הרשם | התחבר דרך פייסבוק 12
12

החברים בפייסבוק

תגיות נפוצות

אנחנו במספרים

קטגוריות: 28
נושאים: 181
משתמשים: 2210
מאמרים: 7172
Like: 59
מאמרים -> כלכלה ופיננסים -> שוק ההון
הוסף עכשיו מאמר למדור :
שוק ההון
 

בן אדם על סף ההתמוטטות הפיננסית העולמית


אפרים ליפשיץ

אפרים ליפשיץ

 
 

בזמן האחרון הפך השיח הציבורי על משברים כלכליים ופיננסיים צפויים לשגרה. אנו עדיין חיים וחווים את השלכות המשבר הפיננסי העולמי האחרון, זה שהחל בארה"ב בשנת 2008. אולי כתוצאה מכך, נושא הציפייה להתמוטטות פיננסית עולמית כוללת נסקר כיום בהרחבה במקורות שונים.

   למשברים בכלכלה הריאלית היסטוריה ארוכה. ישנם חוקרים המזהים אותם כבר בתקופות מצרים העתיקה והאימפריה הרומית. לא נחזור במאמר זה אל העבר הרחוק כל כך כי פנינו לעתיד, אך עם זאת נראה שלא תזיק סקירה קצרה של נושא המשברים הכלכליים והפיננסיים. קיימים כמובן סוגים שונים של משברים פיננסיים וכלכליים, הסיבות שגרמו להם שונות ומגוונות, משך הזמן שנמשכו שונה וכל גם השלכותיהם ודרכי היציאה מהם. על סמך סקירת כלל האירועים שנמצאו קשורים למשברים כאלה, נראה שהם מתרחשים בצורה כאוטית: מבחינת התקופה, עוצמת הנזק שהם גורמים, אובייקטים. אפשר לומר שדבר אחד משותף בכל זאת לכל המשברים – הם פורצים תמיד בצורה בלתי צפויה לרוב האוכלוסייה. היווצרות המשברים מאופיינת הן בשילוב של תנאים כלכליים ופיננסיים אובייקטיביים והן בפעולות מכוונות או מקריות של גורמים  פוליטיים, כלכליים ופיננסיים.

   לדעתנו, הכוח המניע העיקרי להיווצרות המשברים הוא שילוב של מאבק תחרותי בין המחזיקים בהון (קרנות פיננסיות בינלאומיות גדולות) ושל חמדנותו הטבעית של האדם, השואף להשיג רווחים גדולים יותר ויותר בטווח הקצר המסוגלת להתגבר על כל רמת סיכון להפסד כספו.

   אם נדלג על הרצף ההיסטורי ונחקור את המשבר כתהליך מתפתח, ניתן לראות שאנו נעים מהפשוט למורכב: ממשבר ביחידת הייצור או השירות, בענף, בכלכלה או בשוק פיננסי של מדינה בודדת, למשבר כלכלי פיננסי בגוש של מדינות, להתמוטטות כלכלית של מדינה אחת ולבסוף לציפייה להתמוטטות פיננסית עולמית.

כאן אנו מגיעים לנושא המרכזי של מאמר זה. נתחיל מהגדרת המושג "התמוטטות" (מהמילה הלטינית collapses– נפילה) שהיה בשימוש מדעי במקור בתחום הפיזיקה, עבר לרפואה ורק  לאחרונה נמצא בשימוש גם בכלכלה ובתחום הפיננסי. אם משבר כלכלי הינו שיבוש במערכות הייצור ומשבר פיננסי מתרחש במערכות הכספים והאשראי, אזי "התמוטטות" הנה מעבר לתהליך הסותר את קיומן של מערכות כלכליות ופיננסיות שניצלו עד תום את המשאבים הפנימיים שלהן. התמוטטות פיננסית היא קודם כל נסיגה של מערכת הכספים, הרס וכשל של המבנה שלה וזאת כתוצאה ממשבר מערכתי.

קריסות פיננסיות כבר קרו למעשה בכמה מדינות בעבר הלא רחוק והן נחקרו ותוארו בצורה מפורטת בספרות המקצועית על ידי מומחים שונים.

הסיבות לפרוץ משבר פיננסי הנן שונות וייחודיות בכל מדינה ומדינה. כך גם שלבי המשבר, משך הזמן שלו ודרכי היציאה ממנו. עם זאת מנסים החוקרים למצוא בכל זאת בין כל המשברים גורם משותף כלשהו, אשר עשוי לגלות חוקיות מסוימת שתיתן אפשרות לחזות, ואולי למנוע, התרחשויות דומות בעתיד.

תהליך הגלובליזציה בכלכלה העולמית הכניס שינויים משמעותיים ברבים מחוקי היסוד של הכלכלה, כמו במקרה של המשבר הפיננסי העולמי של שנת 2008, שבמידה ניכרת הסב את תשומת הלב העולמית לנושא הסכנות שבקריסות פיננסיות גלובליות.

לעניות דעתנו, התוצאה המידית של משבר עתידי כזה תהיה קרע זמני בקשרי המסחר הבינלאומיים ושיבושים בעבודת המערכת הבנקאית הבינלאומית. לצורך ייצוב המצב תידרש הקהילה הבינלאומית להגיע להחלטות מרחיקות לכת ולהסכים על מספר צעדים דחופים.

דבר זה, לצערנו, אינו פשוט כלל.

במאמר זה אנסה לבדוק את בעיית הציפייה להתמוטטות פיננסית עולמית מנקודת המבט של האדם הפשוט, זה שייאלץ לנקוט בכל האמצעים שברשותו על מנת לשרוד תקופה קשה זו, תוך כדי ניסיונו להגן על חסכונותיו ועל ההון שברשותו.

בהקשר זה, ידון המאמר בשאלות הבאות:

1. מה גורם לחשש מהתקרבותה של התמוטטות פיננסית עולמית?

             2 . אילו מבין אירועי ההתמוטטות הפיננסית העולמית נוגעים באדם הפשוט?

3. מה יכול לעשות האדם הפשוט על מנת להגן על האינטרסים שלו במהלך ההמתנה להתמוטטות הפיננסית העולמית?

1. מה גורם לחשש מהתקרבותה של התמוטטות פיננסית עולמית?

ראשית, השאלה צריכה להיות לא "אם", אלא "מתי". הסטטיסטיקה המאקרו-כלכלית עוקבת מקרוב אחר תהליכים בכלכלה עולמית ושוק ההון וכל חוקר יכול למצוא ולהדגיש סימפטומים הנראים לו רלוונטיים להתקרבותו של משבר. לאדם הפשוט לא קל לכן לעשות בחירה מושכלת  מתוך שלל התחזיות המפורסמות חדשות לבקרים על ידי מומחים שונים, אינטרסנטים ודילטנטים. כאשר אכן פורץ המשבר, אחת (או יותר) מתוך התחזיות מתבררת לרוב כנכונה בדיעבד ומי שהגה אותה הופך לגיבור השעה. הזרקורים שמופנים לאותו מומחה והאמון שניתן בו ובידענותו מחייבים אותו מעתה להנפיק תחזיות נוספות, אך למרבה הצער רובן של אלו כבר לא יהיו נכונות. בהמשך מבליחים כמובן גיבורים חדשים וחוזר חלילה.

הסיבה לדפוס הנ"ל אינה שחלק מהחזאים הללו חכמים יותר או מרחיקי ראות יותר מעמיתיהם, אלא מפני שרוב התחזיות נעשות על בסיס ניסיון העבר ואילו הכלכלה אינה מדע מדויק. ניסיון העבר נופל תמיד בפני המגוון האינסופי של תרחישים כלכליים, פוליטיים, חברתיים ופסיכולוגיים (כמו חמדנותם הטבעית של האנשים). לדעתנו, המועד המדויק של פרוץ המשבר הבא הינו מקרי לחלוטין וזאת גם כאשר סממני המשבר הולכים ומתגברים בצורה גלויה.

יתרה מכך, המידע הכולל נגיש רק לאנשים בודדים, אבל אלה, או שהם שותפים בהיווצרות המשבר, או, לחילופין, כאלה הצופים בהיווצרותו במסגרת תפקידם המקצועי, ומסיבות שונות לא מוכנים לחלוק מידע זה עם הציבור.

בשנים האחרונות נוח יותר ויותר למתוח ביקורת על התחזיות הכלכליות. המציאות של היום סותרת למעשה את כל מה שקרה עד עכשיו. אין בעולם ניסיון מספיק בפתרון בעיות בסדר גודל של התמוטטות פיננסית עולמית.

איננו יודעים מתי בדיוק תקרה ההתמוטטות הפיננסית העולמית הבאה ואפילו לא ננסה לנחש כאן. במקום זאת, נבדוק את הגורמים שיעזרו לנו אולי לתת תשובה לשאלה האם התמוטטות פיננסית עולמית צפויה בזמן הקרוב.

הגורם הראשון והעיקרי בעינינו להיווצרות המשברים הפיננסיים המודרניים הוא השינויים שחלו בפונקציונאליות של הסקטור הפיננסי בכלכלה, שהפך מסקטור מלווה לסקטור עצמאי היכול להתקיים בכוחות עצמו ולהפיק רווחים מבלי להשקיע הון כלשהו בכלכלה הריאלית [1].

לתהליך זה ישנן סיבות אובייקטיביות (כמו עליה חסרת פרופורציה בחסכונות הפרטיים) וסובייקטיביות (כמו יצר ההימור והכמיהה לרווח גדול, קל ומידי שיצרו למשל את שוק הנגזרים הפיננסיים (derivatives)). בשוקי ההון בעולם צומח כיום ההון הפיקטיבי לגדלים אסטרונומיים ויחד אתו גדל גם הסיכון להתמוטטות פיננסית עולמית. למה עולמית? משום שהכלכלה הנה חלק מרכזי ועיקרי בתהליך הגלובליזציה העובר על העולם. אין זה אומר שהתמוטטות פיננסית במדינה אחת תגרום בהכרח לתגובת שרשרת גלובלית, שכן אם הקהילה העולמית תיתן את התמיכה הראויה, התהליך יכול להיעצר. נכון להיום, צרפת מהווה דוגמא למצב גבולי שכזה, מה שמביא אותנו לגורם השני.

הגורם השני: במשך שנים רבות ניהלו חלק ממדינות אירופה את מדיניותן הכלכלית בהסתמך על הלוואות לגורמי חוץ למטרות חברתיות, מבלי להתייחס ליכולת ההחזר של אותם גורמים. המשבר הפיננסי העולמי של שנת 2008 דרש מכל המדינות שנפגעו להגדיל את ההוצאות ולהעלות את החוב הממשלתי. מדינות שיכלו להרשות לעצמן הדפיסו כסף, ואלה שלא – לוו כסף מכל מקור אפשרי.

כתוצאה מכך, בנקים אירופיים נכנסו לאזור עם סיכון גבוה. יוון, אירלנד, איטליה, פורטוגל וספרד לבדן חייבות לבנקים אירופיים גדולים כ-3 טריליון יורו, כאשר רוב הבנקים הללו הנם בנקים צרפתים שהם אלה שהנפיקו את ההלוואות הגדולות ביותר. [2]  רוב המדינות השקועות בחובות, לא מסוגלות למעשה להחזירם[1]ובמוקדם או במאוחר יצטרך האיחוד האירופי לבצע שינוי רציני במבנה החוב המדיני, וזאת, כמובן, על חשבון המלווים הפרטיים. בנוסף, 57% מהתקציב הצרפתי מופנה לתמיכה במערכת הביורוקרטית ולא לפיתוח כלכלה מדינית. שנת 2014 החלה בצרפת בהתרחשות לא נעימה - משקיעים מסרבים לקנות אג"ח ממשלתיות מהסיבה שכלכלת המדינה נראית להם לא יציבה. לדעת המומחים, הסיכון לכלכלת צרפת הוא בסדר גודל של 1.9 טריליון יורו. סיוע בסדר גודל כזה יהיה מעבר להישג ידה של  הקהיליה הבינלאומית. [3,4]

הגורם השלישי הוא מאבק המטבעות על דומיננטיות עולמית. היום, עדיין, המטבע המוביל במסחר הבינלאומי וברזרבות מדיניות הוא הדולר האמריקאי. מדינות מתפתחות וגם מפותחות רואות בדולר ובאג"ח של ממשלת ארה"ב ערבות ליציבות ואמינות פיננסית ושל שמירה על ערך  הרזרבות הפיננסיות. אך ברקע קיימים שני מוקדי מאבק שיכולים לאיים על  היציבות הפיננסית ועלולים אף להביא להתמוטטות פיננסית עולמית.

המוקד הראשון הוא התוכנית לתמיכה בכלכלת ארה"ב לאחר משבר שנת 2008. במשך שנים רבות נאלץ הבנק המרכזי בארה"ב לשמור על רמה נמוכה של ריבית מוניטארית ובמקביל  להדפיס כסף. בדצמבר 2013 החל תהליך ההתקפלות של תכנית התמיכה, תהליך בו כרוכות סכנות רבות, ביניהן ירידה בכוח הקניה של הדולר, צניחת מחירי האג"ח הממשלתיות וכתוצאה מכך אפשרות לפשיטת רגל של משקיעים רבים. 

די ברמז כלשהו לעליה צפויה בריבית המוניטארית כדי לגרום למכירה המונית של אג"ח (ולא רק בארה"ב). על מנת להבין את ממדי הבעיה מספיק לציין שמדינות מפותחות צברו התחייבויות אג"ח של ארה"ב בסכום העולה על 8.0 טריליון דולר.

במקביל קיימת האפשרות של הפרעות משמעותיות במסחר בינלאומי, שכן האג"ח של ממשלת ארה"ב משמשים גם בתור ערבות לקבלת אשראי. שוק האשראי הבין-בנקאי יתחיל להתפרק, שער החליפין של הדולר ירד ויתכן מצב של תוהו ובוהו פיננסי אשר ידרוש שינויים דחופים ודרסטיים במערכת הכספים העולמית.

המוקד השני הוא הדחיקה ההדרגתית של הדולר בשוק המסחר הבינלאומי [11]. כיום, 85% מעסקאות החליפין של מטבע חוץ נעשים בדולרים של ארה"ב. עם זאת ,לתפקיד המטבע המוביל טוען לאחרונה גם היואן הסיני. לתהליך זה יש לא מעט אינטרסנטים – גם אם כלכלת סין לא נמצאת עדיין בראש, ישנם ניסיונות לעקוף סוגיה זו בעזרת התחברות של המדינות שסוחרות במטבע הסיני. על ידי כך נפגעת האטרקטיביות של הדולר ובעקבותיה גם היציבות של המערכת הקיימת של השמירה על רזרבות כספיות. סין שואפת להכניס את היואן לסל המטבעות הנהוגים להחזקת רזרבות. עם זאת יש לציין כי נכון לעכשיו עומדת כלכלת סין בפני קשיים משמעותיים המסוגלים לפגוע ביציבות העולמית (כגון נפח עצום של הלוואות שניתנו והגיעו כבר לסך של 24 טריליון דולר – כמו סך הלוואות שניתנו בארה"ב ויפן יחד) [5].

בנסיבות אלה מדאיגות במיוחד ההתרחשויות בשוק המסחר בזהב. לא נתעכב כאן על האספקטים הספקולטיביים של המסחר, אשר על גל משבר 2008 העלו את מחיר הזהב ליותר מ-1,900 דולר לאונקיה ומאוחר יותר הורידו אותו לרמה של 1,200 דולר לאונקיה (סוף שנת 2013). נציין רק שעקב אירועים אלה ירדה משמעותית כמות הזהב השמורה בלונדון – כ- 26 מיליון אונקיות זהב נמכרו והועברו לסין. מתוך כותרות העיתונים: "הסינים לא מעוניינים יותר בדולרים, אלא בזהב" [6]. למען הסדר הטוב יש לציין שסין לא הייתה המדינה היחידה שהגדילה בצורה חדה את רכישות הזהב שלה.

מסגרת המאמר זה לא תאפשר הרחבת יתר ודיון במאפיינים נוספים של הגעה אפשרית של קריסה פיננסית עולמית. לכן נסתפק במה שכבר תואר עד כה ורק נדגיש שבפועל רבים יותר התרחישים האפשריים.

הקהיליה הכלכלית הבינלאומית וכך גם ממשלות במדינות רבות נוקטות בצעדים כדי למנוע את ההשלכות של אסון כלכלי, בעיקר דרך חקיקת חוקים חדשים המגבילים את מידת הסיכון של עסקאות פיננסיות, שכן אף מדינה בעולם לא מוכנה להפוך ל"טריגר" של התמוטטות הפיננסית העולמית.

בתנאי הגלובליזציה הכלכלית של היום משתפים ממשלות ובנקים מרכזיים פעולה במאבק על תפקוד בטוח של מערכות פיננסיות קיימות. כנגדם פועלות קרנות פיננסיות בינלאומיות המנהלות את תנועות ההון בין מדינות בחיפוש מתמיד אחר רווחים גבוהים יותר. כאן מדובר כבר בהתנגשות אינטרסים בין השוק החופשי הבינלאומי לבין מדיניות הפיקוח של הממשלות בתחום הפיסקאלי, המוניטארי ,האנטי מונופוליסטי וכדומה. אחת המטרות העיקריות של מדיניות כלכלית ממשלתית הינה לספק יתרון תחרותי לכלכלה הלאומית בשווקים הבינלאומיים. בשנים האחרונות ירדה השקעת הקרנות הפיננסיות הבינלאומיות בכלכלה ריאלית בצורה ניכרת. המסחר הספקולטיבי בבורסות לניירות ערך ובבורסות הסחורות מספק רמת רווחיות פוטנציאלית גבוהה עד כדי כך שהקרנות מסוגלות להתגבר על המחסום של כל רמת סיכון. הכוח הפיננסי של הקרנות עולה בהרבה על האפשרויות של רוב הממשלות. המדינות מגבירות לפיכך את ההגבלים, מקימות גופים המבקרים את פעילות הבנקים, גופים פיננסיים אחרים וזירות מסחר למיניהן. הקרנות הפיננסיות הבינלאומיות מצדן מעודדות את עבודתם של חוקרים ואנשי מקצוע למיניהם השומרים על האינטרסים של השוק החופשי (כפי שהם מבינים אותו) ומוצאים שיטות להתגבר על המכשולים שמציבות בפניהם הממשלות (על ידי שתדלנות אצל פוליטיקאים, עבירות על החוק תוך תשלום קנסות מינימאליים ועוד).

 זהו אינו בהכרח מאבק בין כוחות יריבים. יתרה מזאת, המאבק הנו בעצם על סימביוזה בשיתוף פעולה של צורות שונות של התפתחות הכלכלה העולמית. כהוכחה עקיפה לכך נביא את הדוגמא הבאה: ידוע לכל שרוב ההון הבינלאומי וכן מי שמנהל אותו מצויים בארה"ב. לאחר המשבר של 2008 הנפיק הפדרל רזרב טריליונים רבים של דולרים על מנת להציל את המערכת הבנקאית, וכן נתן עוד 4 טריליון דולר לתמיכה של בכלכלה הריאלית על ידי קניית סוגי אג"ח שונים.

ממחקר שנעשה באוניברסיטת קליפורניה עולה ש-95% מההכנסות משיפור המצב בשווקים הפיננסיים (דרך עליית מחירי המניות והאג"ח) עברו לאחוז אחד בלבד של האמריקאים העשירים ביותר [7].

    לסיכום ניתן לומר שיחד עם זאת שישנם מגוון רחב של גורמים היכולים להביא להתפתחות משבר פיננסי עולמי, החמדנות האנושית הנה חלק מכל אחד מהם, כך שאפשר להגיד שמצב של התמוטטות פיננסית עולמית הנו בלתי נמנע.

  אם נקבל הנחה זו, נוכל לעבור לשאלה הבאה. 

2. אילו מבין אירועי ההתמוטטות הפיננסית העולמית יכולים לגעת באדם הפשוט?

    כידוע, העולם טרם חווה התמוטטות פיננסית כוללת ולכן על מנת לדון בנושא נשתמש בניסיון היסטורי של מדינות נבחרות ובדוגמאות של צורות תגובה ממשלתיות כמו "החרמת" הכנסות וחסכונות האוכלוסייה. לא נכנס כאן לדיון על הסיבות הכלכליות והפוליטיות שגרמו להתמוטטות הפיננסית באותן מדינות ועל כל פעולות הממשלה בעניין, אלא רק לאלו הקשורות לשמירת הונו של האדם הפשוט.

דוגמא ראשונה: פשיטת הרגל (default)שאירעה ברוסיה בשנת 1998. זו הדוגמא היחידה בהיסטוריה העולמית של משברים פיננסיים, לחידלון חוב ממשלתי שנבע מחוב פנימי במטבע המקומי (רובל). כתוצאה  מהמשבר נסגרו מספר רב של עסקים קטנים אשר פשטו רגל וכך גם חלק מהבנקים. לקוחות אותם הבנקים איבדו את רוב כספם, החסכונות הפרטיים במטבע המקומי ירדו משמעותית בהשוואה לחסכונות במטבעות אחרים (שער הרובל ירד מ-6 רובל לדולר ל-21), האינפלציה עלתה ומספר המובטלים הוכפל. המערכת הבנקאית הייתה במשבר שנמשך ששה חודשים לפחות ורמת העוני גדלה באופן משמעותי.  

דוגמא שנייה: ההתמוטטות הפיננסית בארגנטינה בשנת 2001. הקונגרס קיצץ במשכורות ובפנסיות של עובדי המדינה ב- 13%. הממשלה הודיעה על המרת אג"ח ממשלתיות ישנות לחדשות, בעלות ריבית נקובה נמוכה יותר ותקופת החזר ארוכה יותר. כן הוחלט על מגבלות חמורות על משיכת כספים מחשבונות בבנקים. הממשלה השתמשה בכספים של קרנות פנסיה פרטיות בתנאים שלא היו רחוקים מהחרמה בפועל. עסקאות תקציביות במטבע זר הוקפאו, כוח הקניה של האוכלוסייה ירד, רמת העוני גדלה באופן משמעותי והגיעה למקסימום של 54.3% בשנת 2002. עד היום אנו עדים להשלכות של אותו משבר - בשנת 2013 הגיעה האינפלציה במדינה ל- 28% ובינואר 2014 יחס הפסו ארגנטינאי לדולר ירד ב-18% (בשוק השחור – 28%).יתרה מזאת אזרחי ארגנטינה הרוצים לרכוש סכומים הגדולים מאלפיים דולר צריכים לשלם מס מיוחד של  20%.

דוגמא שלישית: ההתמוטטות הפיננסית בקפריסין בשנת 2013. כל הבנקים של המדינה הפסיקו את פעילותם, הופסקו העסקאות הפיננסיות האלקטרוניות וכל המזומנים נמשכו מהכספומטים. תחנות דלק, שלא יכלו לשלם על הדלק, התחילו להיסגר, מלאי המוצרים החיוניים בחנויות עמד  להיגמר תוך ימים ספורים. 60% מהפיקדונות הגדולים בבנקים עברו לידי ממשלה עם פיצוי סמלי בלבד למחזיקים.

  בין שאר הסיבות להתמוטטות הפיננסית בקפריסין ניתן לציין את העובדה שבנקים קפריסאיים הלוו ליוון סכומים השווים לכ- 150% מהתמ"ג השנתי של המדינה (חוב אבוד, סביר להניח). בנוסף, על מנת להציל את כלכלת המדינה ואת חסכונות האוכלוסייה, העבירה גרמניה לקפריסין 5  מיליארד יורו חדשים.

קריסות פיננסיות ,שמוכרים באופן רשמי קרו גם בצפון קוראיה בשנת 1987, במקסיקו בשנת 1994 ובאורוגוואי בשנת 2003. דוגמאות אלה מספיקות על מנת להבין מהן ההשלכות של קריסה פיננסית לגבי האדם הפשוט, מה גם שבמידה והתמוטטות כזו מתפשטת למספר מדינות בו זמנית (ובמיוחד למדינות גדולות ומפותחות), קטן הסיכוי למקור סיוע חיצוני להצלת המצב.

אין לטעות ולחשוב שהממשלות מתנהגות בשרירותיות לגבי חסכונות אזרחיהן רק במצב של התמוטטות פיננסית. לעתים קרובות הצורך במימון הגירעון בתקציב גורם לממשלות לשים ידם על הכנסות וחסכונות האזרחים בצורות שונות. כך היה תמיד – רק השיטות משתנות – החל מהעלאת מיסים ועד לשיטות "מורכבות" יותר:

במאה ה-10 הנפיקה המטבעה המלכותית של בריטניה מטבעות כסף חדשים פעם בכל 6 שנים באותו ערך נקוב, אך החליפה כל 4 מטבעות ישנים תמורת 3 חדשים. בארצות הברית, בשנת 1933,  הכריח הנשיא רוזוולט את אמריקאים למכור לממשלה את מטבעות הזהב ומטילי הזהב שהיו ברשותם במחיר הנמוך משמעותית ממחיר השוק (26 דולר לאונקיה) וזאת תחת איום של עשר שנות מאסר למעלימים, כאשר בשנת 1934 החלה ממשלת ארה"ב למכור בחזרה את הזהב במחיר של 35 דולר לאונקיה. בשנת 1959 הקפיאה ברה"מ את החזר החוב באג"ח ממשלתיות בשוק הפנימי לתקופה של 20 שנה.  באיטליה של שנת 1992 נכנס לתוקף בתוך 24 שעות חוק על פיו הממשלה מחלטת 0.6% מכל הפיקדונות בבנקים. נכון להיום, שנת 2014, ישנם דיונים לגבי קביעת מס של 10% על ההפקדות וריבית שלילית בבנקים באירופה. 

אין מנוס לכן מהמסקנה לפיה כל אחד מאיתנו צריך לחשוב על הגנת האינטרסים הפיננסיים שלו, במיוחד כאשר מדובר בציפייה להתמוטטות פיננסית עולמית, ולא לסמוך רק על התנהלות הממשלה בנושא.

מה שמביא אותנו לסוגיה האחרונה במאמר זה.

3. מה יכול לעשות האדם הפשוט כדי להגן על האינטרסים הכלכליים שלו במהלך ההמתנה להתמוטטות פיננסית עולמית? 

נתחיל מסקירה קצרה של הצעות מומחים לנושא. אחד מהם, יועץ פיננסי בוול סטריט, דיויד מרוטה מבטא רמה גבוהה של דאגה מהתמוטטות פיננסית עולמית ומציע למשקיעים להכין "מזוודת כוננות" שאמורה לעזור גם, במידת הצורך, בהגנה עצמית פיזית במהלך 72 השעות הראשונות של המשבר [8]. בתיאור הפסימי של אסון פיננסי גלובלי, אחד מהאנליסטים האמריקאים המובילים, הד"ר לכלכלה מרטין וייס, שם דגש על התרחישים הבאים: ניתוק חשמל, הפסקות באספקת דלק ומזון, חלוקה מוגבלת של מוצרים חיוניים, היפר אינפלציה, אלימות, ביזה ומעשי זוועה אחרים. בסיום תחזיתו הפסימית הוא מציע להשקיע לפחות חלק מהחסכונות בבניית בונקרים עם מלאי מים ומזון לתקופה של חודשים [3].

ישנם מומחים החושבים שתוך כדי התכוננות להתמוטטות ניתן גם להרוויח, וזאת במידה ויש מספיק הון: למשל להמיר דולרים אמריקניים בפרנקים שוויצריים, ינים יפאניים, יואנים סיניים,  דולר סינגפורי וזהב, להשקיע כספים במניות שורט כנגד אג"ח קצרות מועד של ממשלת ארה"ב (US T-bills), מניות של חברות הנפט והגז, וטכנולוגיה גבוהה.

קיימות גם עצות סולידיות יותר, הנראות בצורתן הכללית בערך כך [9]:

יש להחזיק בקרן חירום עצמית שתספיק לקיום במשך לפחות 6 חודשים במקרה של אבדן הפרנסה. יש לשמור חלק מהכסף במזומן בבית, חלק בכספת בנקאית, וחלק נוסף לחלק בהפקדות בין כמה בנקים. יש להשקיע חלק מההון במתכות כמו זהב, פלטינה וכסף. מוצע להחזיק במלאי של מוצרים חיוניים: מזון, שתייה ותרופות. יש להיערך עם מקורות  חלופיים  לאספקת חשמל עצמית.   לגבי קניית נדל"ן אין עצות חד משמעיות.

ניתן להבין גם את המשקיעים של היום – קשה להישאר אדישים באופוריה הכוללת בבורסות לניירות ערך בעולם, שם נדמה שכולם מתעשרים, לפחות בצורה ווירטואלית. על ידי פעולות המופנות לעידוד הכלכלה הריאלית, יוצרים בנקים מרכזיים אצל המשקיעים את האשליה שהחגיגה תמשך עוד זמן רב.

יחד עם זאת, כולם מבינים שככל שהצמיחה בבורסות נמשכת, גדל גם הסיכוי לנפילה. ברגע  ש"מנצחים " מוול סטריט יתנו את הסימן, יתחיל השוק הפיננסי העולמי לצנוח לכיוון הכלכלה הריאלית והמשקיעים הקטנים יתקשו, כרגיל, לצאת מהמשחק בזמן הנכון. בינתיים נמצאים  המשקיעים במצב רוח טוב והציפייה להתמוטטות פיננסית נראית לרובם כהמצאה וכפרי דמיונם של אלה המקנאים בהצלחתם. ובאמת, אין להם סיבות נראות לעין לחשוב שההתמוטטות נמצאת מעבר לפינה. ההיגיון הכלכלי היומיומי של האדם הפשוט בנוגע לסיכונים העומדים בפניו לא מרחיק ראות בדרך כלל מעבר להוצאות על ביטוח חיים, בריאות, דיור, עסקים, נכסים, רכב וכדומה. אם נראה את סוגי הביטוח השונים כחלק מההוצאות ההכרחיות בחיים, יהיה לנו קל יותר להוסיף אליהם ביטוח נגד קריסה פיננסית גלובלית. כמובן שקיימות בשוק ההון נגזרות פיננסיות כנגד השוק היכולות לשמש כביטוח נגד קריסת השוק, אך אלו משמשות בדרך כלל את המשקיע הקטן כעוד אפיק השקעה ספקולטיבי ולא בצורה מושכלת, כביטוח שבאמת נחוץ לו.

הייחודיות בביטוח המוצע כאן הנה בכך שהמשקיע אינו צריך לשלם דבר לגוף מבטח חיצוני, אלא לצמצם בצורה מודעת את רווחיות השקעותיו על ידי הפניית חלק מהם ל"קרן אישית רזרבית"  .בהתאם לנפח החסכונות ושנאת הסיכון האישית, יקבל כל אחד את ההחלטה לגבי הצורה וההיקף של ה"קרן האישית הרזרבית", בדיוק כמו שבוחרים ביטוח הקיים בשוק.

הטיעון העיקרי בעד הקמת קרן כזו הנו הצורה הממוחשבת והווירטואלית שקיבלו הפעילויות הכספיות  והמסחריות בימינו. כל אחד מאתנו צריך ויכול לחשב באיזו תדירות ובאיזו אופן הוא עשוי להיות זקוק לכסף מזומן בהילקח בחשבון שבמקרה של קריסה פיננסית ייסגרו הבנקים וכרטיסי האשראי והארנקים האלקטרוניים שלנו יהפכו לחסרי שימוש. רוב האנשים אינם יכולים לשמור על חסכונותיהם ולהשתמש בהם במידת הצורך מחוץ ליחסים הכלכליים והפיננסיים הקיימים במדינתו. אם במקרה כזה תצטרכו לקנות משהו ולא יהיה כסף בכספומטים, מה תעשו?   

כלומר, ההשקעה הראשונה שלכם ב"קרן האישית הרזרבית" צריכה להיות בכסף מזומן הנמצא בשימוש במדינתכם, כזה שיהיה אפשר להשתמש בו בלי צורך בבנק וללא מחשב. אם ברשותכם יותר אמצעים תוכלו להחזיק כספים במזומן במטבעות זרים, כאלה של מדינות אליהן אתם עשויים לעבור, או כאלה הנראים יציבים יותר מאחרים.

השלב הבא יהיה החזקת מזומנים בכספות בבנקים ובפיקדונות הנגישים למשיכה מידית במידת הצורך. את האלה עדיף לחלק בין כמה בנקים שונים ובסכומים הנמצאים במסגרת המבוטחת על ידי המדינה. כמו כן, מומלץ להשקיע חלק מהאמצעים בהתחייבויות של בנקים מרכזיים במספר מדינות (אם קיימת אפשרות כזו) וזאת בשל הסיכון הנמוך יחסית הכרוך בכך (התשואה, כמובן, נמוכה בהתאם).

השקעות מעט בעייתיות יותר ב"קרן הביטוח האישית" הן למשל קניית מתכות (זהב ופלטינה), אבני חן, יצירות אמנות, עתיקות ונדל"ן. הבעייתיות בהשקעות כאלה לא קשורה לתהליך של "קניה זולה, מכירה יקרה", אלא למכירה בהפסד מינימאלי תוך זמן קצר. 

יש המעריכים שכתוצאה מהתמוטטות השווקים הפיננסיים יאבד הכסף המזומן חלק גדול מערכו, לפחות זמנית, ושהזהב יחליף אותו. כך חושב למשל פיטר שיף, אחד מהאורקלים האמריקאים, המעריך שמחיר הזהב יאמיר כתוצאה מהתמוטטות פיננסית ליותר מאלפיים דולר לאונקיה [10]. ישנם כאלה המעריכים שמחיר הזהב יקפוץ אפילו לעשרת אלפים דולר.  

בכל מה שקשור לחלק העיקרי של החסכונות, כל אדם סביר יודע שיצירת תיק השקעות נעשית על בסיס שני קריטריונים: רווח צפוי ורמת סיכון. ישנו כמובן יחס הפוך בין שני קריטריונים אלו. בצורה הפשוטה הוא ברור לכולם: בהינתן שכל שאר המשתנים שווים, ככל שהרווח אותו אתה שואף לקבל גדול יותר, כך גם גדל הסיכון לאבד את ההשקעה. במציאות יש מגוון רחב של גורמים אובייקטיביים וסובייקטיביים המסבכים את הקשר הנ"ל, אך התנאי הבסיסי נשאר ללא שינוי – כלומר, אין שיטות "בטוחות" לשמור על ההון, ובמיוחד כאשר מדובר בבורסות לניירות ערך המהוות כיום סוג של פירמידה פיננסית בחסות חוק.

השקעה מוצלחת ורווחית של החלק העיקרי מההון צריכה לקחת בחשבון איזון בין שני הקריטריונים הללו. כל אחד יכול לעשות את בחירותיו שלו בהתבסס על מידע נגיש, ידע בסיסי בעסקאות פיננסיות, אינטואיציה וניסיון אישי, או, לחילופין, להשתמש בניסיון ובידע של מומחים לנושא.

לסיכום, התמוטטות פיננסית העולמית עדיין לא עומדת בפתחה של הכלכלה הריאלית העולמית, אך דיונים פומביים תכופים בעניין זה בעת האחרונה מחזקים בראשם של אנשים את הדעה שאירוע כזה אכן הולך ומתקרב. כבר היום מפתחות חברות השקעה פיננסיות רבות אסטרטגיות להגנה על ההון שלהן.

יותר מאשר מה תהיה הסיבה להתמוטטות, מי יהיה אשם בה ואיזה צעדים ינקטו ממשלות ובנקים מרכזיים על מנת לצאת ממנה, חשוב להכיר בכך שתרחיש כזה הוא אכן ריאלי והאדם הפשוט צריך להבין שהוא אינו יכול להרשות לעצמו להיתפס בלתי מוכן לקריסה כאשר תגיע ובעיקר ללא "קרן ביטוח אישית". 

נקווה לטוב.

 

 מקורות מידע:

ליפשיץ, א., כלכלת ארצות הברית בהמתנה ליציאה מ"התרדמת המלאכותית". בורסה לניירות ערך חייבת רפורמה יסודית, Like2Read.co.il, 12.11.13. The European Super-Highway of Debt and Bankrupt Countries, globalresearch.ca, 17.12.13 גרמניקוס, פ., קריסת כלכלה עולמית. תחזיות וסצנריו, stihi.ru, 15.08.13 משקיעים מוותרים על אג"ח צרפתיות, vestifinance.ru, 13.01.14 China's 24$ Trillion Debt Bubble, ftmdaily.com, 10.1.14 The Chinese Don't want Dollars Anymore, They Want Gold" – London's Gold Vaults Are Empty: This Is Why, zerohedge.com/news/, 19.12.13 Saez, E., Striking it Richer: The Evolution of Top Incomes in the United States (Updated with 2012 preliminary estimates), UC Berkeley, elsa.berkeley.edu, 3.9.13 Be Prepared: Wall Street Adviser Recommended Guns, Ammo for Protection in Collapse,  washingtonexaminer.com, 26.12.13 עשר עצות איך להתכונן להתמוטטות הכלכלה, vestifinsnce.ru, 13.08.12  זהב ב-2000$, אי עמידה בהתחייבויות בארה"ב, קריסת דולר ומחשבות מעניינות אחרות מאת פיטר שיפ, mixednews.ru  מתוך forexpf.ru, 4.11.13 Replace Dollar with Super Currency: Ex-World Bank Economist, stratrisks.com, 29.1.14

[1]דבר זה אינו חדש בכלכלה - בזמן המשבר הכלכלי העולמי של שנות ה- 30 הופסק תשלום החובות של בריטניה, צרפת  וגרמניה.


 
 

דירוג : starstarstarstarstar | 0 צפיות ייחודיות | דווח למערכת על מאמר לא תקין

תגובות בפייסבוק


תגובות באתר :

לא נמצא


אנא מלא את כל השדות

כותרת:


תגובה:


אימות:
Captcha כתוב את הטקסט

שת"פ

© כל הזכויות שמורות like2.co.il · שיתופי פעולה