שלום אורח, התחבר | הרשם | התחבר דרך פייסבוק 12
12

החברים בפייסבוק

תגיות נפוצות

אנחנו במספרים

קטגוריות: 28
נושאים: 181
משתמשים: 2225
מאמרים: 7183
Like: 59
מאמרים -> משפחה -> הורות אחרת
הוסף עכשיו מאמר למדור :
הורות אחרת
 

פונדקאות והלכה


תמיר פרל
 
 
פונדקאות והלכה

לכאורה, מה להלכה ולאמונה, המעוגנות באמונות עתיקות (ויש שיאמרו "ארכאיות"), לבין תהליכים מתקדמים מבחינה טכנולוגית כמו הפריות חוץ-גופיות, תרומת ביציות ולפונדקאות?

פונדקאות בהלכה

למעשה?

הרבה יותר ממה שתוכלו לתאר לעצמכם!

למרות ההתקדמויות הרפואיות העצומות הנמצאות מאחורי ההפריה החוץ-גופית וההנדסה הגנטית, באופן מפתיע, אין בהן כל סתירה לעקרונות היסוד עליהן מבוססת היהדות או לאמונה כי העולם והאדם נבראו על ידי הקב"ה לבדו. זאת, מאחר ובכל הטכניקות הללו, יוצרים הרופאים רק "יש מיש" ולא "יש מאין", ואף אין מצוי בהן פתרון לחידת החיים או הסבר למהותם העקרונית והבסיסית. וכשהטכנולוגיות האלה נרתמות לקיום מצוות אחת מהמצוות הגדולות הקיימות - פרו ורבו - על אחת כמה וכמה שלהלכה לא אמורה להיות התנגדות להן.

הבסיס לפונדקאות, אז וכיום, זהה - כמיהה לילד

כבר בתורה, מצוינות מספר אלטרנטיבות להורות החלופית, חלקן, נחשבות לגרסה המוקדמת של פונדקאות. בפניה לבג"צ, אותה הגישה אישה רווקה אשר לא קיבלה אישור לעבור הליך פונדקאות כאם מיועדת, איזכר השופט חשין את שורשיה של הפונדקאות היהודית, אשר הופיעה כבר בתנ"ך: "ראוי שנזכיר כי תולדות עמנו קשורות קשר אמיץ בפונדקאות, פונדקאות של ימי-קדם... כך היה... לאברהם ולשרה - ששרי לא ילדה, ובמצוקתה כי-רבה ביקשה להיעזר בפונדקאית נוסח אותם ימים: "ושרי אשת אברם לא ילדה לו, ולה שפחה מצרית ושמה הגר. ותאמר שרי אל-אברם הנה-נא עצרני ה' מלדת בא-נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה, וישמע אברם לקול שרי..." (בראשית טז, א-ד). ואידך היא ההיסטוריה עד לימינו. כך היה מעשה אף ברחל. לאה ילדה את ראובן ואת שמעון, את לוי ואת יהודה, ורחל לא ילדה: "ותקנא רחל באחותה, ותאמר אל-יעקב הבה-לי בנים ואם-אין מתה אנכי... ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה, ותלד על-ברכי ואבנה גם-אנכי ממנה..." (שם ל, א-ג)... ימים רבים עברו מאז, ותשוקתה של אישה לילד משלה לא פגה. אכן, בימינו ובמקומנו - שלא כבימי-קדם או כבמקומות אחרים בימינו - אין עוד מדובר במעמדה של אישה- אם במשפחה ובחברה... אך שאיפת החי לקיום ולהישרדות ותשוקתה של אישה לילד משלה לא פגו... בימינו לבשה הפונדקאות מחלצות אחרות, אך מעיינות תהום-רבה המזינים את הפונדקאות נותרו, בעיקרם, כשהיו." (בג"ץ 2458/01 - משפחה חדשה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, משרד הבריאות ואח')

פונדקאות בעידן המודרני - סוגיות הלכתיות

יחד עם זאת, ולמרות ההיסטוריה העברית הנכבדה של הפונדקאות, עדיין, ישנן מספר סוגיות המטרידות שומרי מצוות, כאשר מדובר בפונדקאות. אמנם, כבר ב-1991, כאשר החלה הפונדקאות המודרנית לגבש את פניה החדשים, ועדת אלוני ניסתה לספק מענה הולם לבעיות ההלכתיות אשר עלולות לצוץ בעת פונדקאות, אבל, עדיין נשארו מספר נקודות מרכזיות, אשר עלולות לסבך את העניינים עבור אנשים מאמינים.הנה המרכזיות שביניהן:

שאלת קביעת האמהות

עפ"י הרב יהושע בן מאיר, קיימות ארבע אופציות לקביעה מיהי אימו של התינוק מבחינה משפטית - האם הגנטית (תורמת הביצית), האם היולדת (מקבלת התרומה וזו שגידלה את התינוק ברחמה), אף אחת מהן איננה אימו, או, ששתיהן נחשבות לאמהותיו של התינוק.

המוסדות שאינם דתיים (כמו ההסתדרות הרפואית העולמית והחברה הישראלית לאתיקה רפואית) מתייחסים ליולדת כאימו הטבעית והמשפטית. אולם, חוק הפונדקאות נמנע מלנקוט עמדתו בסוגיה, ומתייחס אל מעמדם של ההורים כאל "הורים מיועדים" אשר מעמדם כהורי התינוק יקבע רק לאחר מתן צו ההורות. אגב, בעניין זה, רוב הפוסקים רואים בתורם הזרע את "אביו" של התינוק, ללא קשר לדרך בה הגיע לעולם.

שאלת דתו של הילד

על פי היהדות, דתו של אדם נקבעת עפ"י דתה של אמו. למרות שחוק הפונדקאות "עקף" את הסוגיה בקשת רחבה, הוא דורש באופן מפורש כי הפונדקאית תהיה בת דתה של האם המיועדת. הגישה ההלכתית המקובלת גורסת כי גם האם הפונדקאית היא האם, מתוך הגדרתה, ולכן, כאשר הליך הפונדקאות מתרחש בחו"ל, יידרש התינוק לעבור "גיור קטינים" בעת שובו לארץ.

שאלת השימוש בתרומת ביציות

סעיף 16 לחוק הפונדקאות דורש רישומם המדויק של פרטי הפונדקאית ופרטי ההורים המיועדים, וזאת, בעיקר למתן מענה לשאלות יוחסין ועריות בעתידו של התינוק. יחד עם זאת, במצב שבו מתקבלת תרומת ביצית פרטיה אינם מתועדים ברישום, מה שעלול לעורר בעיות בעתיד בתחומי יוחסין ועריות.

סטטוס הילד - שאלת ממזרות

חוק הפונדקאות מאפשר לוועדת האישורים לאשר התקשרות לצורך פונדקאות עם אישה נשואה (זאת, במידה ושוכנעה כי לא צלח בידי ההורים המיועדים למצוא אם פונדקאית שאינה נשואה, מה שמעלה את החשש ליצירת ממזרות.

הדעות לגבי הגדרת הממזרות הן חלוקות, ועל פי הפוסקים המרכזיים הן מתחלקות למספר הגדרות עיקריות:

ילד אשר נולד מביאה אסורה - הווה אומר, ילד אשר נולד כתוצאה מקיום יחסי אישות בין יהודי ויהודיה נשואה, אשר אינם נשואים זה לזה. זוהי הגישה הרווחת כיום בין רוב הרבנים, ומטרתה היא לשמור על שלמותה המשפחה ולהגן עליה מפני פירוק פוטנציאלי בשל לידתו של ממזר.

הגירסה השנייה טוענת כי המילה "ממזר" מולחמת משתי מילים: "מום" ו"זר". לצורך כך, מספיק כי התינוק נוצר מזרע שאיננו שייך לבעלה של האם, ללא קשר אם הגיע מיחסי אישות או כתוצאה מהפריה בדרך אחרת.

הגרסה השלישית היא גישת הביניים, שגורסת, כי אכן, הכרזה על ממזרות מטרתה למנוע יחסי אישות זרים, אך בפונדקאות, ביצית וזרע של בעל ואישה הנשואים זה לזה, מושתלים באופן יזום (ולא ביחסי מין) ברחמה של האישה הנשואה, ולכן, אין המדובר בממזר.


 
 

דירוג : starstarstarstarstar | 1 צפיות ייחודיות | דווח למערכת על מאמר לא תקין

תגובות בפייסבוק


תגובות באתר :

לא נמצא


אנא מלא את כל השדות

כותרת:


תגובה:


אימות:
Captcha כתוב את הטקסט

שת"פ

© כל הזכויות שמורות like2.co.il · שיתופי פעולה