שלום אורח, התחבר | הרשם | התחבר דרך פייסבוק 12
12

החברים בפייסבוק

תגיות נפוצות

אנחנו במספרים

קטגוריות: 28
נושאים: 181
משתמשים: 2210
מאמרים: 7172
Like: 59
מאמרים -> משפחה -> משפחה כללי
הוסף עכשיו מאמר למדור :
משפחה כללי
 

חג השבועות והכיסונים של אמא


נאוה

נאוה סטולרו

מאמנת אישית ומשפחתית

סופרויזורית למאמנים

מנחת קבוצות קשישים בדיור מוגן

 
 

את חג השבועות אני תמיד חוגגת בשמחה כפולה – יום ההולדת שלי והחג עצמו.

מילדותי נקשר חג השבועות אל יום ההולדת שלי.   "נולדת ליד החג.." לא בדיוק, ממש כמה ימים לפני... אף פעם לא ידעתי מתי בדיוק,  אבל ה  - ליד, היה איכשהו חשוב וככה זה נשאר.

והנה שוב מתקרבים לחג ושוב יום  ההולדת. וכמו כל שנה עולות השאלות איך נחגוג, איפה נחגוג והכי חשוב אילו מאכלים אכין.

זכרון מיוחד יש לי ביחס למאכלי החג. – "הפירוגלאך"  (ביידיש). זה המאכל שמסמל בעיני את החג.

 אני זוכרת את אמא עורכת כמה שולחנות ארוכים עם מפות לבנות ומכינה אותם למאכל הכי מיוחד שהיתה עושה – "פירוגלך"  ביידיש.  כיסונים .

ההכנה היתה מיוחדת בעיני. הכנת הבצק בכמות גדולה, אחרי זה צריך היה לחכות . לי זה נראה הרבה זמן. עד היום איני יודעת אם זה היה הרבה זמן כפי  שילדה מרגישה  או באמת.

 את זה אמא לא ספרה לי.

חשוב מאוד היה הבצל המטוגן.  אמא  היתה חותכת את הבצל חתיכות קטנות. ביד, לא על קרש חיתוך וכל החתיכות יצאו קטנות ומעוצבות להפליא. ואחר כך שמה את הבצל במחבת גדולה עם המון שמן וככה טיגנה את הבצל על אש קטנה עד שכל הבצל השחים. וכל הבצל היה שחום להפליא, שום דבר לא נשרף.. והריח..כל הבית התמלא ריח של בצל מטוגן שכל כך אהבתי.

אמא בשלה את תפוחי האדמה ועשתה פירה – עד היום הנכדים אומרים שכזה פירה לא אכלו באף בית אחר.

אחר כך הייתי מתיישבת על כסא מוגבה כדי לראות. כדי לראות איך אמא מכינה את הכיסונים.

רידדה את הבצק ולא הרפתה עד שהיה חלק ואחיד בעוביו. אחר כך יצרה עיגולים עם כוס ובכל פעם שנשארו שאריות בצק שוב עיצבה מחדש ויצרה עוד עיגולים עד שכל הבצק נגמר.

לפעמים הסכימה שגם אני אצור כמה עיגולים עם הכוס.

 ואחר כך מילוי הכיסונים  - על כל אחד שמה מעט תערובת פירה עם בצל מטוגן וסגרה אחד אחד.

שורות  שורות  של כיסונים בצורת חצי ירח מעוצבים להפליא . בצד הפתוח אמא יצרה שקעים קטנים גם הם כמו ירחים קטנטנים  ואחידים .

ישבתי על הכסא הגבוה ויכולתי לראות את השולחנות מתמלאים בשורות הכיסונים . עוד ועוד עד שכל השולחנות היו מלאים.

זה היה מראה מקסים בעיני.

סיום התהליך היה בבישול הכיסונים. אמא ידעה בדיוק מתי להוציא אותם אבל נתנה לי תמיד לטעום כדי לקבל "אישור" ש"זה מוכן". 

זו היתה עבודה של יום שלם.

והטעם – את הטעם הזה לא שוכחים. כל כיסון נימוח בפה, שילוב מדהים של תפוחי אדמה ובצל מטוגן  ובצק רך, עדין ויחד עם זה מלא ,חלק ואחיד .   כל כיסון הזמין לאכילה את הכיסון הבא. אפשר היה לאכול עד בלי די עוד ועוד עד שכבר לא יכולנו יותר.

עד היום עוד לא אכלתי כיסונים כאלה כמו הכיסונים של אמא.


 
 

דירוג : starstarstarstarstar | 0 צפיות ייחודיות | דווח למערכת על מאמר לא תקין

תגובות בפייסבוק


תגובות באתר :

לא נמצא


אנא מלא את כל השדות

כותרת:


תגובה:


אימות:
Captcha כתוב את הטקסט

שת"פ

© כל הזכויות שמורות like2.co.il · שיתופי פעולה