מאמרים בחינם - Like2Read | כפר יונה, ישוב חקלאי שהיה לעיירה מתפתחת
שלום אורח, התחבר | הרשם | התחבר דרך פייסבוק 12
12

החברים בפייסבוק

תגיות נפוצות

אנחנו במספרים

קטגוריות: 28
נושאים: 181
משתמשים: 2194
מאמרים: 7153
Like: 59
מאמרים -> סביבה וחברה -> חברה כללי
הוסף עכשיו מאמר למדור :
חברה כללי
 

כפר יונה, ישוב חקלאי שהיה לעיירה מתפתחת


צבי אדלר

אתר אגרילנד, האתר המוביל למשקיעים בקרקעות חקלאיות

 
 

בדומה ללא מעט ישובים בראשית ימיו של היישוב הציוני בא"י גם היישוב כפר יונה הוא תוצר פעילותו של ציוני נלהב ובעל אמצעים. במקרה הנ"ל מדובר באיש עסקים בלגי-פולני בשם יונה ז'אן פישר שהיה במקרה גם יהודי ובעל חיבה לרעיון הציוני. בשנת 1927 הגיע פישר לארץ ישראל ובמהלך הסיור בחלקי הארץ הגה והחל לבצע יוזמה אשר נועדה לשלב הגיון עסקי עם ציונות -  לרכוש קרקע חקלאית בהיקף נרחב, לטעת עליו פרדסים, להציע ליהודים אמידים ממדינות אירופה להשקיע במיזם מתוך תקווה שבעתיד ההכנסה אשר יניב המיזם יצור עבור אותם יהודים בסיס כלכלי יציב מספיק על מנת לעלות לא"י. כמו כן נועד המיזם לספק פרנסה לפועלים יהודים בא"י. לצורך הוצאת המיזם לפועל גייס פישר שותף בשם שלמה גוטליף, אף הוא יהודי אמיד מבלגיה.

ב-1928 רכשו השניים 1,500 דונם ממערב לעיר הערבית טול כרם והחלו בעבודה. למרבה הצער שנה לאחר מכן הלך פישר לעולמו ואדמותיו הועברו לבעלות בנו ואחיו.במהרה התגלה גם כי יהודי אירופה אינם ששים להשקיע את כספם ברכישת קרקע חקלאית במדינה רחוקה ונחשלת, על אף אהדתם לחלום על שובו של עם לאדמתו. למרות הקשיים, מוריס פישר, בנו של יונה ז"ל לא זנח לגמרי את חלומו של אביו, במשותף עם דודו יהושוע פישר המשיך לרכוש אלפי דונמים של קרקעות חקלאיות באיזור. לצורך ניהול הקרקע החקלאית שנרכשה הוקמה חברה בשם – מטעי השרון ועליה הוטל לטעת פרדסים על האדמות ולנהל את אותם פרדסים כעסק חקלאי לכל דבר.

הטיפול בשטחי הפרדסים הנרחבים הצריך כמובן כוח עבודה, גוטליף ופישר אשר ביקשו לתמוך בעבודה עברית, גייסו עשרות פועלים מן המושבות הסמוכות. ב-1932 מכר גוטליף כ-300 דונם של קרקע לקבוצת פועלים שהתארגנה על מנת להקים לעצמה ישוב חקלאי חדש ולהפוך משכירים לבעלי קרקע עצמאים. באותה שנה עלו המתיישבים על הקרקע והיישוב כפר יונה (לזכרו של יונה ז'אן פישר) קם לתחייה. בהקמת היישוב סייעה גם חברת "מטעי השרון". בניית בתי היישוב נעשתה בשלבים, מטעמי תקציב בעיקר. גם פיתוח התשתיות נעשה בקצב איטי יחסית והתושבים נאלצו להתמודד עם תנאי קיום לא קלים, וכן עם יחס עוין מצד תושבי כפרים ערביים בסביבה.

בתחילה התבססה פרנסת התושבים בעיקר על עבודה כפועלים שכירים בפרדסי "מטעי השרון", אך עם הזמן, כאשר הצליחו להכשיר לעצמם קרקעות חקלאיות, עברו לעבד אותן, גם כן בענף ההדרים. ב-1940 הוכרז היישוב כמועצה מקומית. במהלך מלחמת העולם השנייה ספג היישוב מכה כלכלית קשה שכן מאורעות המלחמה הביאו לעצירת יצוא התפוזים מן הארץ והותירו את בעלי הפרדסים ואת הפועלים כמעט ללא הכנסה. על מנת להתמודד עם המשבר החלו רבים מן התושבים לעבוד בעבודות שונות בבסיס הצבא הבריטי בבית ליד. בתום המלחמה שבו רבים מן התושבים להתפרנס מחקלאות.

הקמתה של מדינת ישראל וליתר דיוק גל העלייה העצום שהגיע לאחר מכן, שינה את פני היישוב בצורה דרמטית. משרד השיכון החליט לעשות שימוש במתקני הצבא הבריטי על מנת להקים באיזור מעברת עולים, בה מוקמו כ-750 משפחות עולים ומחוסרות אמצעים מיהדות כורדיסטן, עירק ומרוקו. כפועל יוצא הפך כפר יונה מיישוב חקלאי מבוסס יחסית בן 70 משפחות לעיירת עולים ענייה.

עד לשנות ה-90 לערך הייתה המועצה המקומית כפר יונה, רשות מקומית ענייה למדי אשר רבים מתושביה היו מובטלים. מגמת השינוי החלה עם כאשר יותר ויותר משפחות עשירות הבינו כי הן יכולות לרכוש בתים ביישוב במחיר זול יחסית ועדיין להנות ממיקומו המרכזי, באופן יחסי.


 
 

דירוג : starstarstarstarstar | 2 צפיות ייחודיות | דווח למערכת על מאמר לא תקין

תגובות בפייסבוק


תגובות באתר :

minu אומר :
hello   05/05/2014


אנא מלא את כל השדות

כותרת:


תגובה:


אימות:
Captcha כתוב את הטקסט

שת"פ

© כל הזכויות שמורות like2.co.il · שיתופי פעולה