בורות ספיגה - מפגע תברואתי

תושבי הערים המרכזיות בוודאי מכירים את התופעה,אתם הולכים ברחוב מסוים אל מול בית עסק גדול ולפתע עולה באפך ריח צחנה נוראי.

בהתחלה אינך מבין מהיכן הריח נובע אך במבט שני אתה מבחים כי מכסי ביוב הנמצאים על הקרקע מכסים על מקור הריח הרע.המכסים הללו המצויים בשפע במרכזי הערים מכסים על בורות ספיגה ישינים אשר נחפרו במהלך הקמת הערים הגדולות כאשר מערכות הביוב היו עדיין בחיתוליהן ולא כל כך מפותחות,הן הוקמו במטרה לספוג פגיעה מחומרי נפץ במידה ויהיה חפץ חשוד אזי יושלך לבור הספיגה.במהלך השנים פחת השימוש בבורות הספיגה  והם עשו הסבה לשימוש על ידי בתי עסק סמוכים כמקום אליו מנקזים שומנים ופסולת של בתי שימוש.

שאיבות ביוב - כתחזוקה של בורות הספיגה

עם השנים הנוהל הקיים של ריקון בורות הספיגה היה באחריות העיריות המקומיות - לשם כך הוקצו רכבי ביובית המכילים מיכלי כיבול גדולים,אליהם מחוברים שני צינורות אשר האחד מהם שואב את הפסולת השומנית והצואתית מבורות הספיגה ואילו השני מופקד על פתיחת סתימות ביוב וניקוי דפנות של שיירי שומן. מחלקת התברואה של העירייה היתה אמונה על ריקון הבורות המרכזיים בעיר היות ונעשה שימוש ברכוש המדינה כבעלי אחריות על בורות הספיגה.הבורות היו נשאבים אחת לכמה חודשים.

שאיבות ביוב פרטיות

עם השנים הלך ופחת השימוש בבורות הספיגה והוקמה תשתית של מערכת ביוב ענפה תת קרקעית אשר הוקמה במשך כשרות שנים בכל הערים המרכזיות.
מערכת הביוב חוברה לנתיב אחד מרכזי בגוש דן אשר נקרא השפדן - איזור המכיל בריכות טיהור אשר מטהרות את מי הקולחין והופכות אותם למי השקייה חקלאיים בתהליך כימי של זיקוק המים.

העיריות הגדולות ויתרו על משאיות הביוב ועל ההשקעה בכח אדם מקצועי וכל עניין התחזוקה עבר לידיים פרטיות ולקבלני ביוב אשר מתמחים במלאכת שאיבות ביוב מבורות ספיגה.