דמוקרטיה השתתפותית

מנוגדת לתפיסה הפלורליסטית והאליטרית.
מקשרת בין תפיסת הדמוקרטיה למוסר.
שואפת להשתתפות האזרח בשלטון, במדיניות ובקבלת ההחלטות.

פירוש הדמוקרטיה – שלטון עצמי, כלומר השתתפות המוני האזרחים בשלטון. מתבססת על אמון באזרחים, בתבונתם ובשיקול דעתם. שאיפתה לפתח את האדם ומאמינה כי השתתפות בשלטון ובקבלת ההחלטות תעצב אדם בוגר מנוסה ואחראי. גישה השתתפותית טוענת שהשתתפות כללית של אזרחים בשלטון תעצים את הדמוקרטיה, אך הפרט הוא העומד בראש מעייניה, מאחר וההשתתפות הדמוקרטית תורמת לפיתוחו השכלי, לסיפוקו הרגשי, לכבודו כאדם ולהגנתו כאזרח.


הביקורת של ההשתתפותית על הפלורליסטית:

טוענים שהפלורליסטית הינה מסווה לשלטון של קבוצות לחץ ושל קב' עילית בעלי ממון. מאמרים רבים שנכתבו מדברים על כך שהאידיאולוגיה הפלורליסטית היא מסווה למציאות אליטיסטית. הפלורליסטית טוענת שהדמוקרטיה בקבוצות היא הדמוקרטיה הרצויה, דוגלת בשיווי משקל קבוצתי ושתחרות בין הקבוצות יועילו לכולם. ואילו ההשתתפותית טוענת שהזנת הפרט הוא עיוות לטובת הכלל וששיווי משקל הוא מצב מנוון, שמרני המונע שינויים ורפורמות. טוענים שתחרות קבוצתית מובילה למדיניות שאינה רצויה לאף אחד, ולא מספקת את רצון כולם. הפלורליזם מקנה מעמד וכוח לקבוצות מאורגנות אך מזניח קבוצות לא מאורגנות ובכך פוגע בשוויון הדמוקרטי.