שלום אורח, התחבר | הרשם | התחבר דרך פייסבוק 12
12

החברים בפייסבוק

תגיות נפוצות

אנחנו במספרים

קטגוריות: 28
נושאים: 181
משתמשים: 2368
מאמרים: 7363
Like: 59
מאמרים -> רוחניות -> קבלה
הוסף עכשיו מאמר למדור :
קבלה
 

פסיכולוגיה על פי הקבלה


huxh

huxh

 
 

מה היא הנפש

 

השאלה בה נדון כעת היא 'מה היא הנפש'?

לשאלה זו יכולים להיות הרבה מובנים, בין היתר אפשר לחשוב שכוונת השאלה היא מי זה אני ביחס לאחרים, במה אני שונה ומתייחד מאחרים, או מי זה אני ביחס לעצמי, היינו מה הם תכונות הנפש העצמיות שלי איתם אני מזוהה. אבל לא, לא לשם חותרת השאלה, השאלה בה אנו רוצים לעסוק כעת היא מה היא מציאות הנפש ביחס לאמת, לא ביחס לדבר אחר- ביחס לאחרים או ביחס לעצמי, אלא ביחס לאמת. מה זה הדבר הזה הנקרא 'נפש'.

אם נעמיק בנפשנו פנימה נגלה שמה שבונה את ההגדרה 'אני' הם שניים, מחשבות ורגשות. עכשיו בא נחשוב, האם מחשבות או רגשות עמוקות ככל שיהיו יכולות לענות על ההגדרה 'נפש', האם אני יכול להצביע עליהן ולומר, זה 'אני'. המחשבה הזו, הרגש הזה, זה מציאות ה'אני'?

מטבע הלשון הפשוטה בה אנו משתמשים תוכיח שאי אפשר לומר כן. איך אנחנו אומרים? 'אני' חושב 'אני' מרגיש. כל אחד מבין שיש את ה'אני' והאני הזה חושב ומרגיש. המחשבה והרגש עצמם אינם ה'אני' הנפש היא דבר שעומד מאחורי המחשבה והרגש והיא מתבטאת על ידם אך אינה המחשבה והרגש עצמם.

מדוע זה כל כך פשוט לנו? בגלל שמחשבות ורגשות הן 'תנועות'. הנפש היא דבר מוחלט, קיים מצד עצמו לא מצד התנועה שבו. כשהנפש רוצה לנוע החוצה ולהתגלות היא עושה את זה באמצעות המחשבה והרגש. המחשבות והרגשות הן תנועות הבוקעות מן הנפש החוצה. 'תנועה', לעולם אינה יכולה להיות דבר קיים מצד עצמו. לדוגמא, החוטב מניף את הגרזן בשביל לחטוב את העץ. כעת בעת הנפת הגרזן ישנה מציאות של 'תנועה', תנועת הגרזן. כאשר הנפת הגרזן תסתיים, רק מי שיש לו קיום אמתי יישאר. ה'תנועה' תעלם והגרזן יישאר. הגרזן קיים כי הוא קיים לא בגלל שהוא נע, התנועה לעומת זו איננה קיימת מצד עצמה אלא מצד התנועה שבה בלבד.

כך הם הדברים גם בנפש. את המחשבות והרגשות לעולם לא נוכל לתפוס כ'אני'. המחשבות והרגשות הן תנועות וההיגיון הבסיסי שלנו מחייב אותנו לומר שיש 'אני' מוחלט, שהנפש שלנו היא דבר קיים ללא קשר לתנועות שבה. א"כ מיהו ה'אני'? מהי מציאות הנפש?

 

אם כבר עשינו את ההבחנה בין 'תנועה' לדבר קיים, ניגע בעוד כמה שאלות הקשורות לאותו ענין.  

ההבחנה המבדילה בין המחשבות והרגשות שלי לבין ה'אני' המוחלט שלי פועלת לשני הכיוונים, גם ביחס ל'אני' על ידי אותה תמיהה 'מי זה אני' וגם ביחס לעולם. הלא העולם בשבילי אינו אלא אוסף מחשבות רגשות וחושים הנעים אצלי בנפש פנימה, חלקם ברובד עמוק יותר בנפש כמו רגשות ומחשבות, חלקם חיצוניים יותר כמו חמשת החושים אך הן כולן תנועות. אם כן מה הוא העולם באמת? האם יתכן שהעולם הוא משהו אחר לגמרי ממה שאנו חווים אותו?

כמו שאנו מפרידים בין החוויה בנפש לבין הנפש עצמה, באותה מידה נוכל להפריד בין תנועת החוויה לתוכן החוויה היינו בין האופן בו מצטייר אצלי העולם על ידי החוויה לבין העולם עצמו. 

 

אם כן אנו מבינים שיש דבר כזה שנקרא 'נפש' ויש לו קיום מוחלט מצד עצמו, לא מצד התנועה שבו. כמו כן אנו מבינים שיש דבר כזה שנקרא 'עולם' והוא גם כן יש לו קיום מוחלט מצד עצמו ולא מצד התנועה שבו היינו מצד התנועה המתעוררת ממנו על ידה אנו חווים אותו. אם כך זו העת לעורר תמיהה שלישית ואחרונה, מהי אם כן המציאות המוחלטת, הנפש או העולם?

על פניו ניתן לומר שיש כאן שתי מציאויות נפרדות שכל אחת מהן מוחלטת מצד עצמה, הנפש שלי היא מציאות מוחלטת וכך גם העולם יש לו מציאות עצמית מוחלטת, אומנם אחר המחשבה ניתן לחשוב שהדברים עובדים בצורה שונה.

ההיגיון מחייב שיש רק מציאות אחת מוחלטת וכל שאר המציאויות האחרות נמשכות ממנה. למה ההיגיון מחייב לומר כך, זה יתבאר בפרק הבא, אולם גם ללא הסבר עמוק מידי מסתבר לומר ששורש ה'קיום' הוא אחד, היינו שהדבר ה'קיים' האמתי, זה שאינו קיים בגלל המאפיינים שלו בגלל שהוא פועל או נע, אלא קיים כי הוא קיים, הדבר הזה הוא אחד. אחד ולא שניים.

א"כ את מי נבחר כקיים המוחלט, את הנפש או את העולם?

אם הנפש היא הקיים המוחלט והאמתי, נצטרך לומר שהקיום של העולם בעצם איננו קיום אמתי אלא הוא נמשך מן הנפש. מאידך אם העולם הוא הקיים המוחלט, נצטרך לומר שלנפש שלנו אין באמת קיום אלא היא תוצאה של החוויה שלנו את העולם.

מה הבעיה עם שתי האפשרויות האלו? ששתיהן שוב אינן עולות עם ההיגיון הישר. הלא הנפש שלנו בנויה מרבדים רבדים, ככל שאנחנו נוגעים ברובד עמוק יותר כך אנחנו מרגישים שאנחנו 'מתקרבים' ל'אני' שלנו יותר. אם יש מציאות כזו שנקראת 'נפש' היא בוודאי אינה נמצאת ברבדים החיצונים של הנפש, היא נמצאת בתוך הנפש במקום הכי רחוק מהחוויות החיצוניות.

מאידך מציאות העולם מתנהגת הפוך לגמרי. אם יש מציאות מוחלטת לעולם היא נמצאת במקום הכי רחוק מאתנו, במקום הכי גרעיני של העולם זה שאינו בהכרח מתגלה אלינו.

נחדד את הדברים. נתבאר שדבר שכל מציאותו היא 'תנועה' אינו יכול לענות על ההגדרה 'קיים'. א"כ הקיום של העולם בהכרח נמצא בבסיס שלו במקום שהוא לא 'מתגלה' אלינו במקום שהוא לא נע. זה המקום הכי רחוק מנקודת ההשקה שלו עם הנפש שלנו.

בשביל זה לא סביר בעליל לומר שמציאות הנפש נמשכת מן העולם או שקיום העולם נמשך מן הנפש. אדרבא, נקודת החיבור בין העולם לנפש היא הרחוקה ביותר מנקודת הקיום העצמי שלהם, הן של הנפש והן של העולם.

 

נחזור להתחלה. התחלנו לנסות להבין מהי מציאות הנפש. בשביל זה הבחנו בין 'תנועות הנפש' לבין הנפש עצמה. מתוך כך עשינו הבחנה נוספת בין 'תנועות הנפש' לבין העולם אותו היא תופסת ואותה שאלה ששאלנו על הנפש 'מה היא' שאלנו על העולם 'מה הוא'. על ידי זה התחדדה אצלנו ההבנה שישנן שתי מציאויות מוחלטות לכאורה, הנפש והעולם. ניסנו 'להכיל' את שתי המציאויות האלו בתוך הוויה אחת, מה שנתברר כדבר לא פשוט בכלל.

כל זה התחיל מהשאלה הראשונה 'מהי הנפש'. על השאלה הזו נענה בפרקים הבאים מתוך כך יתבארו גם יתר התמיהות.

את יתר הפרקים ניתן למצוא בכתובת http://www.2all.co.il/web/Sites19/kabala888/DEFAULT.asp


 
 

דירוג : starstarstarstarstar | 0 צפיות ייחודיות | דווח למערכת על מאמר לא תקין

תגובות בפייסבוק


תגובות באתר :

לא נמצא


אנא מלא את כל השדות

כותרת:


תגובה:


אימות:
Captcha כתוב את הטקסט

שת"פ

© כל הזכויות שמורות like2.co.il · שיתופי פעולה