המשמעות של המעבר הינה כי השיטה בה היינו נוהגים לקלוט טלוויזיה משתנה סופית, ובמקום לחבר כבל לקיר ולקלוט את השידורים דרך אנטנת מתכת על גג הבניין, השידורים יקלטו אל תוך ממיר עידן פלוס או של צלחת לווין אשר יפענח את הקריאה הדיגיטלית ויהפוך אותה לשידור על מרקע הטלוויזיה שלנו.

אחוז די גדול מהאוכלוסייה עבר כבר לפני לא מעט שנים לשלם לחברות הלוויין או הכבלים עבור שידורים דיגיטליים והם מקבלים מגוון רחב של ערוצים המגיע אליהם לטלוויזיה. כעת ניתן לעשות זאת במחיר זול יותר באופן משמעותי ועדיין ליהנות מחווי תצפיה איכותית. עידן פלוס הוא ממיר דיגיטלי שהוצג לאחרונה ונמכר בחנויות אלקטרוניקה וסניפי הדואר בכל הארץ. אותו ממיר עולה בסביבות ארבע מאות שקלים אך בניגוד לחברות הכבלים והלוויין, התשלום הוא חד פעמי וניתן להעביר אותו מטלוויזיה אחת לאחרת בקלות רבה. לאותו ממיר עידן פלוס יש גם קליטה של 5 ערוצים כרגע ובקרוב מספר זה יגדל כאשר יתווספו ערוצים חדשים כמו ערוץ המוזיקה, ערוץ מורשת ואחרים.

גם צלחות לווין עושים עבודה דומה ומספקים מגוון עצום של ערוצים. בעזרת קליטת שידורי לווין מצליחים אותן צלחות לווין לקלוט שידורים מאירופה ומארצות הברית ולתרגם אותם באמצעות אותו ממיר דיגיטלי לשידור רציף. העלויות בדומה לממיר של עידן פלוס הן חד פעמיות והן תלויות במרחק הקליטה של כל צלחת לווין.

חברות הלוויין והכבלים הביעו התנגדות חרוצה נגד כניסתן של שיטות שידור אלה לישראל מתוך אינטרס אישי ברור של איבוד נתח לקוחות. מבחינתן של אותן חברות לקוחותיהן היו לקוחות שבויים שיכלו לבחור בין אחת לשנייה, אך לא היה קיים שוק תחרותי אמיתי המאפשר בחירה של הלקוח במגוון אפשרויות מה שהיה יכול להוביל לירידת מחירים. כעת, עם כניסתן של עידן פלוס וצלחות לווין התחרות הפכה לקשה יותר עבורם אך משתלמת יותר עבור הצרכן הסופי וכעת הוא יכול להחליט האם להתחייב לתקופת זמן אורכה במיוחד לתשלומים חודשיים או לרכוש ממיר דיגיטלי במחיר זול וחד פעמי ולקלוט שידורי טלוויזיה אשר סיפקו אותו.